בעקבות תיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו – 2006, שאושר לאחרונה, החל משנת המס 2016, יחיד הטוען שאינו תושב ישראל אך חלה עליו החזקה הקבועה בסעיף 1(א)(2) לפקודה (להלן: "חזקת הימים"), יהיה חייב בהגשת דו"ח המפרט את העובדות עליהן הוא מסתמך בטענתו שאינו תושב ישראל, לצרף אליו מסמכים המאמתים את טענתו, וזאת בנוסף לחובת הגשת דו"ח שנתי על הכנסותיו בישראל.
החל משנת 2003, שיטת המיסוי בישראל נקבעת על פי בסיס פרסונאלי, כלומר, תושבי ישראל חייבים במס הכנסה על הכנסותיהם, בין אם הופקו בארץ ובין אם לאו, ללא קשר למקום הפקת ההכנסות.
כדי לקבוע מי הוא תושב ישראל, קובעת הפקודה, כי מי שמרכז חייו הינו בישראל – הוא תושב ישראל לענייני מס הכנסה, ולכן חייב בתשלום מס על הכנסותיו בארץ ובחו"ל;
לצורך קביעת מרכז החיים, נקבעו שני מבחנים:
האחד הוא מבחן "מהותי" – מבחן מרכז החיים, הקובע כי מי שקשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים הינו בישראל – הוא תושב ישראל. הקריטריונים לכך, הינם, בין היתר: מקום ביתו הקבוע של הנישום, מקום מגוריו של בני משפחתו, מקום עיסוקו, פעילותו בארגונים ובאגודים שונים ועוד.
השני, הנקרא גם חזקת הימים, הוא מבחן "כמותי", הקובע כי אדם ששהה בישראל בשנת המס מספר ימים רב (183 בשנת המס או 30 ימים בשנת המס וסך הכל 425 ימים בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה), חזקה שמרכז חייו הינו בישראל (חזקה אשר ניתנת לסתירה).
לפני תיקון החוק, ישראלים שנסעו לחו"ל לצורך "רילוקיישן", לדוגמה; וראו עצמם כמי שאינם תושבי ישראל, אף על פי שביקרו רבות בארץ, כלל לא דיווחו על הכנסותיהם לרשות המיסים.
כעת, החל משנת המס 2016, נישום המבקש לסתור את חזקת הימים, יאלץ להוכיח לפקיד השומה כי אינו תושב ישראל, וזאת באמצעות הגשת דו"ח מפורט עם מלוא טענותיו, בצירוף מסמכים ובצירוף דו"ח שנתי על הכנסותיו בישראל.
נישום שלא יגיש דו"ח כזה – תחול עליו החזקה – ויהיה עליו לשלם מס הכנסה בישראל.
אנו בדעה, כי דרישה זו מטילה עול כבד על נישומים, שכן יהיה עליהם להציג את כל טענותיהם ומסמכים התומכים בכך בפני רשות המיסים בדו"ח שייערך לשם כך.
ועוד עולה השאלה, האם נישום שלא יחשוף את כל טענותיו בדו"ח זה, מטעמים כאלה ואחרים, יעבור עבירות על פי הפקודה?
משרדנו מתמחה בייצוג נישומים מול רשויות המיסים השונות, ועל כן מומלץ לקבל ייעוץ מקצועי בטרם הגשת אי אלו דו"חות לפקיד השומה.
