רשות המיסים פרסמה נוהל גילוי מרצון, שיהיה בתוקף כשנה – עד 31 באוגוסט 2026.
לנוהל לחץ כאן.
כמו כן, רשות המיסים פרסמה הוראת ביצוע בעניין הנוהל.
להוראת הביצוע לחץ כאן.
גילוי מרצון יכול להיעשות בגין, הכנסות ממטבעות דיגיטליים או החזקת מטבעות כאמור (דוגמת קריפטו), אי דיווח על חשבונות בנק בחו"ל והרווחים (תשואה) בחשבונות אלה, הכנסות משכר דירה, החזקת נכסים בחו"ל, החזקת חברות בחו"ל, משיכות בעלים מחברה בניגוד לסעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה ועוד.
מהו "גילוי מרצון" ?
הוא הליך לפיו, אדם שעבר עבירות מס, בכך שלא התנהל ולא פעל על פי דיני המס, פונה ביוזמתו לרשות המיסים ומגלה את מעשיו או מחדליו. הפניה נעשתה בתום לב ולא בעקבות בדיקה כזו או אחרת שעורכת רשות המיסים.
מהם התנאים הנדרשים להיכנס בשערי הנוהל?
להלן לשון הנוהל בהקשר לתנאים להיכלל בנוהל,
"תנאים להליך גילוי מרצון
- הגילוי מרצון יהיה כן ומלא ויעשה בתום לב.
- טרם מועד הפנייה לגילוי מרצון, המבקש לא הורשע בעבירות מס, לא שילם כופר בשל עבירה לפי דיני המס ולא הגיש בעבר בקשה לגילוי מרצון שאושרה.
- עד למועד הפניה לגילוי מרצון, לא נערכה חקירה או בדיקה בעניין מגיש הבקשה על ידי רשות המיסים, או על ידי רשות אכיפה אחרת הנוגעת במישרין או בעקיפין לעבירות מס. בפרק זה "חקירה ובדיקה" – לרבות לגבי בת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותפים.
- במועד הפנייה לגילוי מרצון אין בידי רשות המסים מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותפים.
- במועד הפנייה לגילוי מרצון לא נערכה בעניין המבקש, בת/בן זוגו שלו או חברות שבשליטתם בדיקה או חקירה על-ידי משטרת ישראל, בעניין הקשור לבקשה לגילוי מרצון או לפעילותם העסקית, או כל פעילות מניבת הכנסות אחרת.
- רשות המסים רשאית שלא לאשר בקשה לגילוי מרצון אם קיים מידע מהותי הקשור לבקשה לגילוי מרצון, לרבות ביחס לבת/ בן הזוג של המבקש, חברות שבשליטתם ותיקי שותף, במקרים הבאים: ברשות שלטונית אחרת; באמצעי תקשורת מרכזיים; במכתבי בית-דין או בפרוטוקולים, או בכל מסמך אחר בהליכים אזרחיים ופליליים המתנהלים בערכאה שיפוטי בישראל או בחו"ל."
מה אותו אדם ("המגלה") מרוויח מהפניה היזומה שלו לרשות המיסים?
שלא ינקטו נגדו סנקציות פליליות! לא תיפתח חקירה נגדו. לא יוגש כתב אישום נגדו. לא יושת עליו "כופר כסף" (קנס כספי במקום כתב אישום).
ומה קורה אם המגלה גילה את עבירותיו, ובקשתו להיכלל בהליך של גילוי מרצון סורבה?
בקשה שלא תאושר – המידע והחומרים לא ישמשו את רשות המיסים נגד המגלה.
יחד עם זאת, אם הגילוי נעשה שלא בתום לב – המידע והחומר שהוגש על ידי המגלה – ישמשו נגדו גם בהליך האזרחי וגם בהליך הפלילי.
מה קורה אם המגלה לא גילה הכל?
ככל שיתברר שהמגלה לא גילה את כל עבירותיו ומחדליו, קרי – גילויו אינו גילוי מלא, רשות המיסים תהא רשאית לפתוח נגדו בהליך פלילי על כל המשתמע מכך, ולעשות שימוש במידע שהמגלה מסר.
ככל שהמגלה עמד בדרישות ועמד בתנאי הנוהל ונכלל בהליך גילוי מרצון – "המגלה" חשוף לסנקציות אזרחיות שיכולות להיות משמעותיות, דוגמת קנס גירעון.
יחד עם זאת, על פי הנוהל יכול פקיד השומה להפחית או לבטל את הסנקציות האזרחיות שניתן להשית על פי הוראות הנוהל.
כאן יכולה להיות בעיה. והרי אותו פקיד השומה – אותו אדם – יכול להחליט פעם שלא להקל להפחית או לבטל את הסנקציות האזרחיות, ובמקרה אחר כן להפחית, להקל ולבטל. בטח ובטח שאי השוויון יכול להיות, כאשר מדובר בשני פקידי שומה של משרדים שונים, שלכל אחד מהם אג'נדה משלו, גם לעניין גילוי מרצון.
שמו של המגלה – גלוי
הנוהל העכשווי צריך להיעשות עם שמו של המגלה.
ונזכיר, כי בעבר היתה אפשרות לבצע פניה לגילוי מרצון אנונימית – ללא שם. ורק אם הצדדים היו מגיעים להבנות והסכמות היה המייצג חושף את שמו של המגלה.
הצורך במייצג,
הנוהל העכשווי יכול להיות מוגש על ידי המגלה עצמו.
אנו ממליצים לפנות אך ורק עם מייצג – עורך דין המתמחה במיסים או רואה חשבון. התשלום למייצג מהווה בחלקו (50%) ממנו הוצאה מוכרת.
מייצגים,
הנוהל חל גם על מייצגים.
וכעולה מסעיף 2.4 לנוהל גילוי מרצון, הנוהל חל גם על עבירות בגין אי דיווח על הכנסות החייבות בדיווח מכוח סעיף 3(ט1) לפקודה. להלן לשון הנוהל,
"הנוהל חל גם על הכנסות מכוח סעיף 3(ט1) לפקודה אשר לא דווחו בדוחותיו של בעל המניות המהותי ובלבד שהמבקש עומד בתנאי הנוהל. מועד החיוב במס יקבע בהתאם להגדרת "מועד החיוב" הקבועה בסעיף 3(ט1)(1) לפקודה. החל ממועד החיוב, קרן המס תישא ריבית והפרשי הצמדה כהגדרתם בסעיף 159א(א) לפקודה".
כידוע, רשות המיסים חקרה רואי חשבון או יועצי מס כמי שערכו דוחות לא נכונים בגין אי דיווח על הכנסות כנדרש בסעיף 3(ט1) לפקודה.
וכיום, על פי הוראת הנוהל המייצג יכול לבצע הליך של גילוי מרצון. וכאן עולות שאלות רבות, דוגמת (1) מה הדין במצב שהמייצג רוצה לעשות גילוי מרצון והנישום (הלקוח של המייצג) מסרב?! (2) מה הדין לגבי הסרת מחדלים? על פי הנוהל – יש להסיר מחדלים, קרי – לשלם את המס. האם בכדי שהמייצג יזכה בחסינות פלילית הוא יצטרך לשלם את המס כאשר הנישום (לקוחו) מסרב לשלם את המס. (3) מה הדין במקרה שבו לנישום "עבר" דוגמת הרשעה או תשלום כופר. מה דינו של המייצג המעוניין לעשות גילוי מרצון? (4) רואה חשבון רוצה לעשות גילוי בהקשר לעבירות שהוא עצמו ביצע במספר תיקי לקוחותיו. מה הדין אם לחלק מהלקוחות עבר? וככל שהמייצג יעשה גילוי מרצון רק לגבי התיקים של לקוחותיו שאין להם "עבר פלילי מיסויי". האם במצב זה רשות המיסים יכולה לטעון שהגילוי של רואה החשבון לא היה מלא, ולכן כל הפניה "פסולה" ויתרה מכך, רשות המיסים יכולה לעשות שימוש במידע שניתן על ידי המייצג, גם בהליך הפלילי וגם בהליך האזרחי.
נדמה, שלמרות שחלפו שנים רבות מעת סיומו של הגילוי מרצון הקודם ועד לפרסום הנוהל העכשווי, יש הרבה שאלות לא פתורות. מצב שמפלה לרעה את ציבור המייצגים.
לסיום,
גילוי מרצון יהפוך את כספכם השחור ללבן. תוכלו לבצע פעילות כלכלית ולפעול לקבלת תשואה גבוהה על הכסף. והכי חשוב – לישון טוב בלילה…
אברהם שהבזי משרד עורכי דין עוסק עשרות שנים בתחום, וטיפל בעבר, ובהצלחה, במקרים רבים של גילוי מרצון.
