במסגרת תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, הוספו לרשימת עבירות המקור המנויות בתוספת הראשונה לחוק, עבירות מס חמורות, כגון עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות על פי סעיף 117(ב) לחוק מס ערך מוסף, ועבירות לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).
בהתאם לתיקון, עבירות המס מהוות עבירות מקור, אם נעברו בתנאים הבאים:
- מע"מ –
עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מע"מ, אם התקיים אחד מאלה:
- המס (סכום המע"מ) שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 ₪ בתקופה של 48 חודשים או 170,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים;
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 ₪;
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור;
- עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, אם התקיים בה אחד מאלה:
- ההכנסה (המחזור) שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 ₪ בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 ₪ בתקופה של 12 חודשים.
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 ₪;
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור;
- עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; הכוונה בתנאי של מי "שאינו האדם החייב במס", היא כאשר עבירת הלבנת ההון עצמה בוצעה בידי צד ג', ולא לגבי השותף לעבירת המס. בקשר למייצג (רואה החשבון, יועץ מס או עורך דין), נקבע כי ככלל, לא יועמד לדין בעבירת הלבנת הון כאשר סייע להלבנת ההון בעצה בלבד, ללא שביצע פעולה של הלבנת הון.
- עבירה לפי סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), אם התקיים אחד מאלה:
- עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על 1.5 מיליון ₪;
- עבירת המס כללה אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 ₪;
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום;
- עבירת המס או עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור;
- עבירה לפי סעיפים 3 או 4 לחוק איסור הלבנת הון, שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס;
תחכום מהו?
הנחיות פרקליט המדינה קובעות, כי ביסוד התחכום יכללו מקרים כגון:
- שימוש בתאגידים ומבנים משפטיים (נאמנויות);
- פתיחה וסגירה של תאגידים או שימוש במספר רב של תאגידים;
- חברות דיגיטליות ושימוש במקלטי מס;
- העברת רכוש בין מדינות;
- תנועות סיבוביות;
- שימוש באנשי קש;
- שימוש מניפולטיבי בגופים פיננסיים.
מהי עבירת מקור?
עבירות המקור מוגדרות בחוק איסור הלבנת הון, כעבירות אשר מהוות את המקור להאשמת אדם בעבירה של הלבנת הון. קרי: ללא שבוצעה על ידי אדם עבירה המנויה כעבירת מקור, לא ניתן יהיה להאשימו בעבירה בניגוד לחוק איסור הלבנת הון.
על פי המצב עד לתיקון, בכל הנוגע לעבירות מס, רק עבירה של הוצאת חשבוניות פיקטיביות שנעברה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 117(ב2) לחוק מע"מ, שימשה כעבירת מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון.
המשמעות של הוספת עבירות המס האמורות לרשימת עבירות המקור, הינה שעשיית פעולה אסורה ברכוש, שמקורו בעבירות המס, תהווה עבירה פלילית על פי חוק איסור הלבנת הון.
העונש המקסימלי על עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה הינו 7 שנות מאסר, ועל עבירה לפי סעיף 117(ב) בחוק מע"מ הינו 5 שנות מאסר.
לעומת זאת, העונש המקסימלי על עבירה על פי חוק איסור הלבנת הון הינו 10 שנות מאסר.
משמעות נוספת, ואולי אף דרמטית יותר, הינה הסנקציה המאפשרת לחלט את רכושו של העבריין – בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה – ללא קשר למקורו, וזאת בנוסף לכל עונש שהוטל עליו!
במקרים בהם עורבב הרכוש שמקורו בעבירה יחד עם רכוש לגיטימי, הופך גם הרכוש הלגיטימי לרכוש שניתן לחלט אותו. בעניין זה, הנחיות פרקליט המדינה הינן להסתפק בצו חילוט זמני רק על חלקו "האסור" של הרכוש, ובהטלת שעבודים וערבויות להבטחת החילוט הסופי, היה וייקבע כך על ידי בית המשפט בסופו של ההליך.
אם כן, הוספת עבירות המס כעבירות מקור תעניק לרשות המיסים את הסמכות לחלט כספים ורכוש, תחמיר את הענישה בעבירות אלה, ותאפשר לרשות המיסים "להנות" ממאגרי המידע של הרשות לאיסור הלבנת הון.
לאור החשש מפני אכיפה מחמירה מדי, פרסם פרקליט המדינה הנחיות (לחצו כאן להנחיות) אשר נועדו להבנות את שיקול דעת הפרקליט המטפל, מתי ראוי להוסיף עבירה של הלבנת הון לאישומים בגין עבירות מס.
נקבע, כי לצורך הגשת כתב אישום בעבירה של הלבנת הון, כאשר עבירת המקור היא עבירת מס, נדרשת פגיעה בערך מוגן נוסף פרט לעבירת המקור (עבירת המס). הפגיעה תתקיים מקום שבו נעשתה פעולה של הסוואה של הרכוש נשוא עבירות המס, מיקומו, זהות בעלי הזכויות בו ועוד.
יצוין, שישנם מקרים בהם עבירת המס "מתמזגת" עם עבירת הלבנת ההון, באופן שאותם מעשים מהווים גם את עבירת המס וגם את עבירת הלבנת ההון. במקרה כזה, קובעת הנחית פרקליט המדינה, שיש מקום להאשים גם בעבירת הלבנת הון רק אם קיימת פגיעה בערך מוגן נוסף ונפרד מזה של עבירת המקור.
גם לגבי מדיניות החילוט נקבע, שבכל הנוגע לרכוש אסור שמקורו בעבירות מס, שעורבב בעסק הפועל באופן חוקי, ככלל לא יתבקש צו חילוט זמני, שיהיה בו כדי לשבש באופן מהותי את פעילותו של העסק.
נראה כי גם גורמי התביעה מבינים את הכוח הבלתי מידתי שניתן לרשויות המס כיום, כזה שלא ניתן גם למשטרה.
בעבירות מס קיימת כיום אכיפה פלילית (באמצעות עונשי מאסר), אכיפה אזרחית (באמצעות גביית מס) אליהן מצטרפות סמכויות חילוט – זמניות וקבועות.
התיקון לחוק נכנס לתוקף בתאריך 07/10/2016, וכיום עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, 117(ב) לחוק מע"מ ו98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) הינן עבירות מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון.
ראוי לציין, שחוקרי רשות המיסים עוברים בימים אלה הכשרות בעניין זה. כמו כן, ברשות המיסים פועלים להתאים את חדרי החקירה לדרישות החוק, קרי – מצלמות בכל חדר. כך, בימים אלה, בחקירות אשר מבצעים חוקרי מס הכנסה, ללא חוקר משטרתי, או שלא במתקן משטרתי, עדיין לא מזהירים את החשוד באזהרה לפיה הינו נחקר גם בגין חשד לעבירות על פי חוק איסור הלבנת הון.
כך או כך, אנו ממליצים לכל נחקר, בעת שמקריאים בפניו את האזהרה, לבקש מהחוקרים הסבר מפורט ומדוקדק לגבי החשדות ולא להסתפק בציון סעיף העבירה. כך ידע הנחקר בגין מה הוא נחשד ובגין מה חוקרים אותו.
משרדנו טיפל ומטפל בהצלחה בתיקים פליליים בתחומי מס הכנסה, מע"מ והלבנת הון.
