חוק לצמצום השימוש במזומן

שימו לב – החוק נכנס לתוקפו בתאריך 01/01/2019.

החוק כולל, בין היתר, הגבלות על השימוש במזומן ובשקים וכן חובת תיעוד אמצעי תשלום ותקבול. ההגבלות חלות באופן גורף על כל אדם, תוך הבחנות נקודתיות על עוסק, אדם שאינו עוסק, תייר, רו"ח ועו"ד בעת מתן "שירות עסקי" ללקוח.

בחוק נקבע כי יוטל עיצום כספי או קנס מנהלי על מפרי החוק, בהתאם לסיווגם וכן עונשי מאסר בשל מעשי מרמה, והכל כפי שיפורט בהמשך.

לקראת תחילת תוקפו של החוק, פרסמה רשות המיסים חוזר מס' 17/2018 בנושא (לחצו כאן למעבר לחוזר), וזאת לצורך הכנה והיערכות ליישומו של החוק החדש.

ההגבלות על שימוש במזומן

החוק קובע רשימה של הגבלות על השימוש במזומן, לעוסקים (מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו) או אנשים פרטיים (מי שמוכר נכס או נותן שירות שלא במהלך עסקיו) כמפורט:

1. עוסק לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן עבור עסקה במסגרת עסקו, העולה על סך של 11,000 ₪. שימו לב כי הסכום של 11,000 ₪ כולל בתוכו גם מע"מ ומיסים נוספים אם ישנם. יוצא, אם כן, שהסכום המקסימאלי (ללא מע"מ) שמותר לשלם לעוסק במוזמן הינו 9,401 ₪ בלבד.

2. אדם פרטי לא ייתן לאדם פרטי אחר תשלום במזומן העולה על סך של 50,000 ₪ ולא יקבל מאדם פרטי אחר תשלום במזומן העולה על סך של 50,000 ₪.

ההבדל בין סעיפים 1 ו-2 הוא במהות המשלם ומקבל התשלום. עוסק במהלך עיסוקו, הוא למשל בעל מגרש מכוניות, המוכר כלי רכב. עליו אוסר החוק לקבל תשלום של מעל 11,000 ₪ במזומן. לעומתו, מי שמוכר את רכבו באופן פרטי, יכול לקבל תשלום של עד 50,000 ₪ במזומן, אך לא מעבר לכך.

3. עוסק לא יקבל תשלום במזומן מתייר (כהגדרתו בחוק מע"מ) במסגרת עסקו, ולא ייתן תייר לעוסק תשלום במזומן במסגרת עסקו, העולה על סך של 55,000 ₪.

4. עורך-דין או רואה-חשבון לא יקבלו במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח שהוא עוסק (במסגרת עסקו) סכום במזומן העולה על סך 11,000 ₪;

ולא יקבלו במסגרת מתן שירות עסקי ללקוח שאינו עוסק סכום במזומן העולה על סך של  50,000 ₪.

משמעות סעיף זה היא, שאסור לעורך-דין או לרואה-חשבון אשר מעניקים שירות מקצועי ללקוח, דוגמת ייצוג בבית המשפט (לעורך-דין) או הכנת דו"ח שנתי (לרואה-חשבון), לקבל תשלום העולה על סך של 11,000 ₪ (ממי שהוא  עוסק במסגרת עסקו) או 50,000 ₪ (מאדם פרטי), לכל אחד מהשירותים שהוא מעניק.

5. אדם פרטי לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כשכר עבודה, כתרומה או כהלוואה, אם סכומם עולה על סך של 11,000 ₪.

6. אדם פרטי לא ייתן ולא יקבל תשלום במזומן כמתנה, אם סכום המתנה עולה על סך של 50,000 ₪.

הגבלות אלו לא יחולו על תשלום במזומן בין קרובי משפחה, למעט ההגבלה על תשלום שכר עבודה. קרובי משפחה לעניין החוק הינם: בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות וילדיהם, נכד או נכדה ובני זוג של כל אחד מהם. 

הגבלות על שימוש בשיקים

1. עוסק לא ייתן ולא יקבל, במסגרת עסקו, תשלום בשיק, עבר עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, ללא ששם מקבל התשלום נקוב בשיק כנפרע או כנסב.

המשמעות היא, שאסור לעוסק לתת או לקבל שיק במסגרת עסקו ללא ששמו מופיע על גבי השיק.

2. אדם פרטי לא ייתן לעוסק, במסגרת עסקו, תשלום בשיק עבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, ללא ששם העוסק נקוב בשיק כנפרע או כנסב.

3. אדם פרטי לא ייתן ולא יקבל תשלום בשיק העולה על סך של 5,000 ₪, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, בלי ששמוק נקוב בשיק כנפרע או כנסב.

4. לא יסב אדם שיק ולא יקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

נוסף על אלו, קובע החוק כי תאגיד בנקאי, בנק הדואר או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, לא יפרעו שיק שמתקיימות לגביו אחת או יותר מההגבלות הקבועות לעיל.

חובת תיעוד אמצעי התשלום

החוק קובע כי על עוסק לתעד את אמצעי התקבול והתשלום.

לפיכך קבעה רשות המיסים מהו תיעוד נאות להשקפתה:

1. תיעוד תקבולים – יש לציין מהו אמצעי התשלום בקבלה או בחשבונית או בספר התקבולים.
2. תיעוד תשלומים – יש לשמור את הקבלה בה מצוין אמצעי התשלום. ככל שאין פירוט בקבלה, יש לציין את אמצעי התשלום בספר כרוך כגון ספר תקבולים-תשלומים.

וכיצד יש לפרט את אמצעי התשלום?

1. במזומן – יש לפרט את סוג המטבע.
2. בשיק – יש לפרט את מספרו, שם הבנק ומספר החשבון ממנו נמשך.
3. באשראי – סוג הכרטיס, מספר הכרטיס, שם בעל הכרטיס, שם הבנק ומספר חשבון.

רכישת זכויות במקרקעין

מוסיף החוק וקובע, כי מי שרוכש זכויות במקרקעין וחייב בהצהרה על כך למשרדי מיסוי מקרקעין, חייב במסגרת ההצהרה לסמן אחת משתי אפשרויות:

1. פרטי אמצעי התשלום שבהם מועברת התמורה ידועים לו.
2. פרטי אמצעי התשלום אינם ידועים לו במועד הגשת ההצרה. למשל, כאשר הרוכש בהליך לקבלת משכנתא, ולכן אינו יודע כיצד תועבר התמורה.

במידה וסומנה האפשרות השנייה, יש לציין בהצהרה את תאריך מסירת הנכס, ואז יש להשלים את פרטי התשלום בתוך 6 חודשים ממועד מסירת החזקה בנכס.

שימו לב, כי ללא סימון אחת מהאפשרויות – לא יונפק אישור מיסים להעברת הנכס בטאבו.

כמו כן, יש חובה לשמור את האסמכתאות לביצוע התשלומים ולהציגם לפי דרישה.

סנקציות

החוק קובע מספר סנקציות, בהתאם לסוג מפר החוק:

• על העוסק המפר את הוראות החוק יוטל עיצום כספי, בשיעורים המפורטים להלן:

1. אם התשלום או השיק הוא עד 25,000 ₪ – שיעור של 15% מסכום התשלום.
2. אם התשלום או השיק הוא מעל 25,000 ₪ ועד 50,000 ₪ – שיעור של 20% מסכום התשלום.
3. אם התשלום או השיק הוא מעל 50,000 ₪ – שיעור של 30% מסכום התשלום.

• על אדם פרטי, שאינו עוסק, יוטל קנס על פי השיעורים המפורטים לעיל.
• על עורך-דין או רואה-חשבון, המפר את הוראות החוק המיוחדות להם, יוטל קנס בשיעורים האמורים לעיל.
• על מי שמפצל במרמה עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה, או רושם פרטים כוזבים במסמך, במטרה להתחמק מהאיסורים הקבועים בחוק זה – יוטל עונש של עד 3 שנות מאסר.

במידה ולרשות המיסים תהיה כוונה להטיל עיצום כספי, עליה למסור על כך הודעה בכתב למפר, הכוללת את תיאור המקרה ואת סכום העיצום.

מי שנמסרה לו הודעה כאמור, רשאי לטעון את טענותיו בכתב בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, ולשכנע את הרשות כי אין להטיל עיצום במקרה המסוים או שיש מקום להפחית את שיעור העיצום.

עד לתאריך 30/09/2019 לא יוטלו סנקציות בגין אי מילוי הוראות החוק, אלא אפ המפר קיבל התראה בכתב על ההפרה ולאחר מכן חזר על אותה הפרה.

למשל, עוסק קיבל התראה על כך שקיבל במזומן סכום העולה על 11,000 ₪.

לאחר חודש, נמצא שוב כי קיבל סכום במזומן העולה על 11,000 ₪.

במקרה כזה, גם אם טרם עבר התאריך 30/09/2019, תוטל הסנקציה הרלוונטית על העוסק.

כל עיצום כספי שיוטל יפורסם באתר רשות המיסים, ויכלול את מהות ההפרה, פרטי המפר וסכום העיצום הכספי שהוטל.

לידיעת דוברי השפה הרוסית – באתר רשות המיסים פורסם מדריך לחוק זה בשפה הרוסית – לחצו כאן למעבר למדריך ברוסית.

משרדנו מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בביצוע עבירות מס ובייצוגם מול רשות המיסים, הפרקליטות ובתי המשפט.