Common Reporting Standard
כהמשך ישיר לתיקון 227 לפקודת מס הכנסה, אשר קובע כללים בדבר חילופי מידע בין מדינת ישראל למדינות אחרות על פי הסכמים בינלאומיים; ובמטרה מוצהרת להילחם בהון השחור בישראל, המוערך במיליארדי שקלים, חתמה ישראל על סטנדרט אחיד לחילופי מידע אוטומטיים (CRS) בין מדינות החברות בארגון.
ה-CRS הוא תקן אחיד, שפותח על-ידי ארגון ה-OECD, שמטרתו לאסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים, וזאת לצורך חילופי מידע בין רשויות מס של מדינות שונות.
בהתאם לתקן, ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על-ידי המוסדות הפיננסיים, וזה יועבר לרשות המס במדינה שבה שוכן אותו מוסד הפיננסי, ורשות המס תוכל לשתף את המידע עם מדינה מעוניינת.
כדי למנוע תכנונים שמטרתם למנוע את העברת המידע, התקן תוכנן בצורה רחבה, כך שהמושגים "מוסד פיננסי" ו-"חשבון פיננסי" מוגדרים באופן רחב; קיים הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים והליך העברת המידע אודות החשבונות יהיה קל ויעיל.
תקן ה-CRS נשען במידה רבה על המודל שפותח במסגרת ה-FACTA (לחצו כאן להרחבה בנושא).
מדינת ישראל כבר אישרה בחקיקה (תיקון 227 לפקודת מס הכנסה) את האפשרות לחילופי מידע אוטומטיים ולאחרונה אושרו גם התקנות בעניין [תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים)].
בהתאם לתקנות, פרסמה רשות המיסים רשימה של מדינות איתן תחליף ישראל מידע במסגרת תקן ה-CRS (לחצו כאן לרשימת המדינות).
שימו לב!
משנת המס 2017 החלו מדינת ישראל והמדינות המפורטות בפרסום של רשות המיסים, להחליף מידע פיננסי ובנקאי; ולכן מומלץ לכל מי שהפיק או מפיק בארץ ובחו"ל הכנסות בלתי מדווחות לנצל את חלון ההזדמנויות, לפנות להליך של גילוי מרצון, לשלם את המס המגיע, ולהימנע מהעמדה לדין פלילי.
משרדנו טיפל בהצלחה בעשרות רבות של בקשות גילוי מרצון, אשר מנעו נקיטת הליכים פליליים נגד נישומים שעברו על חוקי המס. במסגרת ההליך האזרחי, הגיע משרדנו לחבויות מס לשביעות רצונם של לקוחותינו.
